אחת התקופות המאתגרות כאשר מדובר על אנשים שבריאים בדרך כלל.
לאנשים אלו לא הייתה כל בעיה גופנית, רפואית או נפשית כזאת או אחרת ויום אחד מתחילים להופיע סימפטומים.
הסימפטום יכול להיות רגשי, גופני, פסיכולוגי, קליני – לא משנה איך נקרא לו. משהו קורה אחרת מבדרך כלל, הגוף או הנפש מתנהגים בצורה שונה ואז מתחיל למעשה השלב שנקרא טרום אבחון. המאפיין שלב זה הוא ראשית תחושות של חשש ופחד משום שיש כאן משהו שאנחנו לא מכירים. הרבה פעמים הרצון והתקווה שמדובר במשהו זמני וחולף, וככל שהתופעות מתגברות ולא חולפות כך מתחיל הבירור הרפואי. ייתכן כי מתוך חשש לגלות דברים שאנחנו לא רוצים לגלות, נהסס ולא נבדוק אותם. מצד שני, חלק מהאנשים ירצו לבדוק כמה שיותר מהר.
בכל אופן נתחיל בבירור שלרוב יהיה אצל רופא המשפחה. לאחר מכן מתחיל בירור ושלילה של גורמים אחרים ובדיקות נוספות.
שלב טרום האבחון יכול להימשך במקרים בהירים יום יומיים, ובמקרים מורכבים יכול להימשך חודשים ואף שנים. ככל ששלב טרום האבחון נמשך יותר זמן, כך גדלים האתגר והחשש ממה זה, וגם תופעות הלוואי מהן סובל המטופל מקשות עליו.
ההתמודדות עם הסיטואציה שבה משהו עובד לא תקין, אבל אני לא יודע מה זה לא פשוטה. כמו כן לעתים אנחנו פוגשים אנשי רפואה שלא מכירים, לא יודעים לתת תשובות או אבחנה, מה שמעצים את הקושי.