תקופת ההחלמה היא תקופה שמאפיינת את הסרטנים האקוטיים ולא סרטנים כרוניים.
סרטנים שבהם המטופל נדרש בשלב הראשון לעבור סדרה של טיפולים – בין אם זה ניתוח, הקרנות כימותרפיה, אימונותרפיה וכיוצא באלה. לאחר אותה סדרת טיפולים, אם המטופל מגיע למצב של הפוגה מלאה – complete remission, הוא נדרש להגיע רק למעקבים (בדרך כלל אחת לשלושה חודשים לטובת מעקב לוודא שהכול תקין). תקופת ההחלמה היא תקופה עם הרבה מאוד אתגרים. בתפיסה של רובנו, כשאדם מסיים טיפולים הוא חוזר לנקודה בה הוא היה קודם – מבחינה פיזית, נפשית, חברתית. מה שקורה בפועל הוא שרוב חולי הסרטן, עם סיום הטיפולים, נמצאים במקום שבו הם רק מתחילים להתמודד מבחינה נפשית, חברתית וגופנית עם מה שעברו בתקופת הטיפולים. בדרך כלל המיקוד המרכזי הוא "הישרדות", להיות ממוקד בכאן ועכשיו. בתקופת סיום הטיפולים המטופל הרבה פעמים רק מתחיל את ההתמודדות וההבנה מה קורה לו ומול מה מתמודד: מבחינה רפואית – תופעות לוואי, חלק מתופעות הלוואי ארוכות טווח, חלק שאריות מהטיפולים, כמו גם מבחינת ההתמודדות החברתית, יעוד, משמעות, חזרה למקום עבודה קודם או לחילופין חדש, וכדומה.
