זו לא נקודה אחת בזמן, אלא תקופת אבחון. האבחון מגיע הרבה פעמים אחרי שלב טרום האבחון, כאשר יש ממצא כלשהו – מרקרים, בדיקת דם, בדיקת דימות בה נראה גוש. בסיטואציה זו נאמר באופן חד משמעי שיש סרטן, או שבסיכוי מאוד גבוה יש סרטן וצריך לעשות בדיקות נוספות. הבדיקות שצריכות להיעשות הן כמובן בהתאם לסוג הסרטן בין אם זה ביופסיה (ברוב המקרים) ובדיקות דימות כאלה ואחרות כדי להבין ולהגדיר בדיוק במה מדובר.
רגע האבחון, הרגע בו הרופא\ה מגיעים למטופל ומבשרים "יש לך סרטן", הוא רגע שמבחינה רגשית אוניברסלית הרוב המוחלט של המטופלים חווים כרגע בו הרצפה נשמטת תחת רגליהם. בשלב זה מדובר בנקודה מאוד מפחידה, אפילו טראומטית. רובם הגדול של המטופלים מחלקים את חייהם לעד רגע האבחנה ולאחר האבחנה. קיימים חשש ופחד מאוד גדולים התלויים במספר גורמים, ביניהם בדרך שבה הבשורה ניתנה על ידי הצוות הרפואי. פעמים רבות זו תחילתו של מרוץ ללימוד כמה שיותר מהיר ואינטנסיבי על המחלה. רוב האנשים לא מגיעים עם רקע רפואי. ברגע האבחנה בסרטן המטופלים, בני משפחה וחברים, נדרשים ללמוד ולקרוא תוכן רב, לקבוע תורים ולהתמודד הרבה פעמים לראשונה עם המערכת הרפואית מבחינה בירוקרטית אדמיניסטרטיבית. תקופת האבחון יכולה להיות מאוד אינטנסיבית ומהירה, על מנת להספיק להגיע לבדיקות ורופאים מסוימים, לקבל חוות דעת שנייה, להגיע לתחילת טיפול, וכל זאת על מנת להגיע 'לשגרה' בהקדם.
